רמב"ן על במדבר טז:ד

וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו – וְלֹא ״וַיִּפְּלוּ״, כִּי אַהֲרֹן בְּמוּסָרוֹ וּבִקְדֻשָּׁתוֹ לֹא עָנָה דָּבָר בְּכָל הַמַּחְלֹקֶת הַזּוֹ, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ וּכְמוֹדֶה שֶׁמַּעֲלַת קֹרַח גְּדוֹלָה מִמַּעֲלָתוֹ, אֲבָל הוּא עוֹשֶׂה כִּדְבַר מֹשֶׁה וּמְקַיֵּם גְּזֵרַת מֶלֶךְ: