רמב"ן על במדבר יב:טז

וְטַעַם וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן , לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר נָסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת לֹא נָסְעוּ מִמִּדְבָּר זֶה אֶל מִדְבָּר אַחֵר, כַּאֲשֶׁר בַּמַּסָּע הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן (במדבר י׳:י״ב), אֲבָל נָסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת אֲשֶׁר הוּא בְּמִדְבַּר פָּארָן וְחָנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר מִן הַמִּדְבָּר הַהוּא עַצְמוֹ, וְהוּא קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, כִּי מִשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ מְרַגְּלִים כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּמָקוֹם אַחֵר "אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה" (במדבר י״ג:כ״ו), וְכֵן כָּתוּב: "וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְגוֹ׳ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים" (דברים א יט כב). וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב "וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ", כִּי אוּלַי מַסָּעוֹת הַרְבֵּה בֵּינֵיהֶם וְאֵין עַתָּה מָקוֹם לְהַזְכִּירָם, אֲבָל הִזְכִּיר מִדְבַּר פָּארָן לְהוֹדִיעַ כִּי קָדֵשׁ זֶה הוּא קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ אֲשֶׁר בְּמִדְבַּר פָּארָן, לֹא קָדֵשׁ אֲשֶׁר בְּמִדְבַּר צִין שֶׁהָיָה שָׁם עִנְיַן מֵי מְרִיבָה בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים: