רמב"ן על בראשית לא:מב

ופחד יצחק היה לי לא רצה לומר אלהי יצחק לפי שאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם ואף על פי שאמר לו בצאתו (בראשית כ״ח:י״ג) אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת נתיירא יעקב לומר לשון רש"י (רש"י על בראשית ל״א:מ״ב) וכן דעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על בראשית ל״א:מ״ב) כי פחד יצחק אלהיו דדחיל ליה יצחק ורבי אברהם אמר (אבן עזרא על בראשית ל״א:מ״ב) יראת יצחק את השם הועילתני כי זכות האב תועיל לבן וישבע יעקב בפחד אביו יצחק (בראשית ל״א:נ״ג) במי שיצחק מתפחד ממנו והנה אין פירושו שוה עוד כתב (שם) ויש אומרים כי זה הפחד רמז ליום העקדה ואיננו רחוק ועל דרך האמת יבא הלשון כפשוטו ומשמעו והוא מדת הדין של מעלה וממנו אמר הכתוב (הושע ג ה) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים יאמר כי יבקשו הרחמים ומדת הדין שלמטה ויביאו פחד יצחק אל השם ואל טובו הנזכרים:

ויוכח אמש לשון תוכחה ולא לשון הוכחה לשון רש"י (רש"י על בראשית ל״א:מ״ב) ויותר נכון לשון הוכחה כי אמר למעלה ויוכיחו בין שנינו ואמר עתה כי האלהים היודע הנסתרות הוא הוכיח בין שניהם ולכך לא אמר "ויוכח אותך אמש":