רמב"ן על שמות ח:טז

וְאָמַר בְּמִקְצָת הַמַּכּוֹת הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה , וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיָה בְּעֵת צֵאת הַמְּלָכִים בַּבֹּקֶר לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עַל הַמַּיִם, וְצִוָּה הקב"ה לְמֹשֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ שָׁם, וְהַטַּעַם, כִּי בַּדָּם בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה רָצָה שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה לְעֵינָיו וּבְלִי יִרְאָה מִמֶּנּוּ. וְזֶה טַעַם "וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ" (שמות ז':ט"ו), "וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה" (שמות ח':ט"ז), שֶׁיַּעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ בְּיָד רָמָה. וְכֵן בְּמַכַּת הֶעָרֹב נֶאֱמַר "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה". וּבַבָּרָד (שמות ט':י"ג) "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה", וְהוּא גַּם כֵּן בְּצֵאתוֹ הַמַּיְמָה, כִּי הֶעָרֹב וְהַבָּרָד אֲשֶׁר בָּהֶן הַמִּיתָה וְהָעֹנֶשׁ לִבְנֵי אָדָם רָצָה הקב"ה שֶׁיִּהְיֶה לְעֵינֵי כָּל הָעָם, כִּי בְּצֵאת הַמֶּלֶךְ הַמַּיְמָה יֵלְכוּ מַרְבִּית הָעָם אַחֲרָיו, וְהִנֵּה יַתְרֶה אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם אוּלַי יִצְעֲקוּ אֶל אֲדוֹנֵיהֶם לָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן יִהְיוּ חַיָּבִין לְהֵעָנֵשׁ. אֲבָל בִּשְׁאָר הַמַּכּוֹת דַּי בְּהַתְרָאַת הַמֶּלֶךְ, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶן "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (לעיל ז כו, להלן ט א, י א), שֶׁיָּבֹא אֶל הֵיכָלוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר בַּכִּנִּים וּבַשְּׁחִין כֵּן, בַּעֲבוּר שֶׁהֻצְרַךְ אַהֲרֹן לְהַכּוֹת בֶּעָפָר, וְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ אֵין שָׁם עָפָר כִּי הִיא רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ, וְכֵן הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לִזְרֹק הַפִּיחַ הַשָּׁמַיְמָה. וְהִנֵּה עָשׂוּ אֵלּוּ הַשְׁתַּיִם בִּפְנֵי פַּרְעֹה בִּהְיוֹתוֹ בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ אוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ: