רמב"ן על שמות לט:ג

וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב לֹא הוֹסִיף בְּכָל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ לְפָרֵשׁ דֶּרֶךְ הָאֻמָּנוּת אֵיךְ נַעֲשָׂה, זוּלָתִי בְּכָאן, וְהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר וַיַּעֲשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְגוֹ' מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב, כְּתֵפוֹת עָשׂוּ לוֹ וְגוֹ', כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ בְּכֻלָּם. וְיִתָּכֵן שֶׁסִּפֵּר בְּכָאן הַמַּחְשָׁבָה שֶׁחִדְּשׁוּ בְּחוּטֵי הַזָּהָב, כִּי הָיָה תֵּמַהּ בְּעֵינֵיהֶם לִהְיוֹת זָהָב טָווּי וְשָׁזוּר כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים, כִּי לֹא נִשְׁמַע עַד הַיּוֹם הַהוּא לַעֲשׂוֹת כֵּן: