רמב"ן על שמות לו:ג

וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה הִנֵּה בְּיוֹם אֶחָד הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה הַזֹּאת (לעיל לה כב-כט) אֶל אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהוּא שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַחֲכָמִים לָקְחוּ בּוֹ בַּיּוֹם מִלְּפָנָיו וּבְמָחֳרָת בְּהַשְׁכָּמָה, וְכֵן בַּשֵּׁנִי הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד אֶל אָהֳלוֹ נְדָבָה וְהוּא צִוָּה לְהָבִיא אוֹתָהּ אֶל הָאֻמָּנִים, עַד שֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁהֵם מַרְבִּים לְהָבִיא, וְהָיְתָה דַּיָּם וְהוֹתֵר. וְלֹא הָיָה הַיִּתְרוֹן דָּבָר חָשׁוּב שֶׁיְּסַפֵּר בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה פְקוּדֵי מֶה עָשׂוּ בּוֹ, אוּלַי הָיָה מֻנָּח בָּאֹהֶל לְחַזֵּק בָּהּ אֶת בֶּדֶק הַמִּשְׁכָּן, אוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהּ כְּלֵי שָׁרֵת כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בַּמִּקְדָּשׁ בַּמּוֹתָרוֹת (שקלים פ"ד ה"ד): וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב (שמות ל"ו:ה') "מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא", לְשַׁבֵּחַ אֶת הָעָם הַמְּבִיאִים בְּנִדְבָתָם, וּלְפָאֵר הַחֲכָמִים בְּנֶאֱמָנוּתָם, וְגַם הַנָּגִיד עֲלֵיהֶם מְשֻׁבָּח בָּזֶה שֶׁהֶעֱבִיר קוֹל בַּמַּחֲנֶה לְמָנְעָם, כִּי אֵין לוֹ חֵפֶץ בְּכַסְפָּם וּזְהָבָם כִּשְׁאָר הַמּוֹשְׁלִים בְּעַמָּם, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" (במדבר טז טו):