רמב"ן על שמות לב:יח

וְטַעַם קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֵינֶנּוּ מִפְּנֵי יְדִיעָתוֹ הַדָּבָר, כִּי הָיָה אוֹמֵר קוֹל עַנּוֹת הוּא, אֲבָל הַטַּעַם כִּי מֹשֶׁה אָב בְּחָכְמָה הוּא וּמַכִּיר נִגּוּנֵי הַקּוֹלוֹת, וְאָמַר כִּי קוֹל עַנּוֹת הוּא הַנִּשְׁמָע אֵלָיו וְכָךְ אָמְרוּ בַּהַגָּדָה (במדרש רבה קהלת ט יא) שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה מִי שֶׁעָתִיד לִנְהֹג שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין קוֹל לְקוֹל. וְהִנֵּה מֹשֶׁה בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה לֹא הִגִּיד הָעִנְיָן לִיהוֹשֻׁעַ, כִּי לֹא רָצָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אָמַר לוֹ כִּי קוֹל שְׂחוֹק הוּא: