רמב"ן על שמות כב:ו

כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְפִיכָךְ פָּטַר בּוֹ אֶת הַגְּנֵבָה, כְּפִי קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ (מכילתא כאן, ב"מ צד:). וְנִזְכַּר סְתָם בַּכָּתוּב, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ שׁוֹמְרֵי כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לְשָׁמְרָם בְּחִנָּם. וְהַפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה (להלן פסוקים ט-יב) שֶׁבְּשׁוֹמֵר שָׂכָר הִזְכִּירָה חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה, וְדֶרֶךְ הַבְּהֵמוֹת לְתִתָּן בְּיַד רוֹעִים לִשְׁמֹר וְיִרְעוּ אוֹתָם בְּשָׂכָר:

וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ פי' רַשִׁ"י לְפִי דְּבָרָיו. לוֹמַר שֶׁהוּא טוֹעֵן כָּךְ. וְהֵבִיאוּ לוֹ דּוֹמִים "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא" (דברים יג ב), "חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא" (ירמיה כח א), כִּי לֹא יִקְרָאֶנּוּ בָּזֶה הַשֵּׁם עַל הָאֱמֶת, רַק שֶׁהוּא יֹאמַר כֵּן. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי הַכָּתוּב יֹאמַר אִם גֻּנַּב מִבֵּית הָאִישׁ וְיִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם, וְאִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב יָבֹאוּ לב"ד וְיִשָּׁבַע עַל הַגְּנֵבָה אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, וַאֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּן אוֹתוֹ ב"ד בַּגְּנֵבָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא הַגּוֹנֵב, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם, כִּי ב"ד לֹא יַרְשִׁיעוּהוּ לְשַׁלֵּם שְׁנַיִם אִם לֹא גְּנָבוֹ הוּא, כִּי חִיּוּב הַתַּשְׁלוּמִין בְּכֶפֶל בְּגַנָּב הוּא, כַּאֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה (שמות כ"ב:ג') "חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם":