רמב"ן על שמות כא:כט

וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת קִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מכילתא כאן, סנהדרין טו:) שֶׁהִיא מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם, וְכָמוֹהוּ "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר יח ז), "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ" (ויקרא כב ט). וְרָאִיתִי שֶׁלֹּא בָּא בַּתּוֹרָה בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת ב"ד "יוּמָת" בִּלְבַד, אֲבָל "מוֹת יוּמָת" נֶאֱמַר בְּכֻלָּן. וְאֵין טַעֲנָה מִמַּכֶּה אָדָם יוּמָת (שם כד כא), וְלֹא מִשַּׁבָּת (שמות ל"ה:ב') וְנָבִיא הַמֵּסִית (דברים יג ו), שֶׁכְּבָר פֹּרַשׁ בָּהֶם בְּמָקוֹם אַחֵר: וְלֹא יָדַעְתִּי טַעַם לְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות כ"א:כ"ט) שֶׁאָמַר "יִתְקְטִיל". וְאוּלַי יִרְצֶה לוֹמַר כִּי רָאוּי הוּא שֶׁיֵּהָרֵג אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כֹּפֶר, אוֹ רָצָה לְפָרֵשׁ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת", יֵהָרֵג כַּאֲשֶׁר נֶהֱרַג הָאִישׁ הַמְנֻגָּח, כִּי יוֹמוֹ יָבֹא אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה, לֹא יְנַקֶּה ה' אוֹתוֹ, רָצָה לְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב בִּידֵי שָׁמַיִם לָמוּת בְּיַד הוֹרֵג, לֹא מִיתַת עַצְמוֹ, כְּעִנְיַן "וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב" (שמות כ"ב:כ"ג). וְאָמַר עוֹד אוּנְקְלוֹס בַּפָּסוּק "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר יח ז) "יִתְקְטִיל", כִּי הָיָה סוֹבֵר כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר הַזָּר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּחֶנֶק (סנהדרין פא:):