רמב"ן על שמות ב:יד

הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אוֹמֵר מִכָּאן אָנוּ לוֹמְדִים שֶׁהֲרָגוֹ בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות ב':י"ד), וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ הוּא (שמו"ר א לה). וַאֲנִי תָּמֵהַּ, אִם כֵּן מִי הִגִּיד לָרָשָׁע כִּי מֹשֶׁה הֲרָגוֹ. אוּלַי סָמַךְ יָדוֹ עָלָיו וַיְקַלְּלֵהוּ בְּשֵׁם ה', וְזֶהוּ "וַיַּךְ". אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנָּפַל מֵת לְפָנָיו פָּחַד מֹשֶׁה שֶׁיַּעֲלִילוּ עָלָיו וּקְבָרוֹ בַּחוֹל, וְרָאָה אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵן, וְיָדַע שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם, אוֹ חָשַׁב שֶׁהֲרָגוֹ בַּחֶרֶב כִּי לֹא רָאָה רַק הַקְּבוּרָה. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אוֹמְרִים (המפרשים, ראב"ע כאן והרד"ק בספר השרשים שרש אמר) כִּי אַתָּה אוֹמֵר פֵּרוּשׁוֹ חוֹשֵׁב, כִּי מָצִינוּ אֲמִירָה עַל מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב, "אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי" (קהלת ב א), "אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל" (שם ו ג). וְאֵין בְּכָאן צֹרֶךְ לָזֶה, כִּי אָמַר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ , אִם בַּעֲבוּר שֶׁאַתָּה חָפֵץ לְהָרְגֵנִי כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ הַמִּצְרִי אַתָּה מוֹכִיחַ אוֹתִי וְאוֹמֵר "לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ":