רמב"ן על שמות יח:ב

אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב (שמות ד':כ') "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם", הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁהָיְתָה בְּבֵית אָבִיהָ, כִּי מֹשֶׁה שִׁלְּחָהּ שָׁם. וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר כִּי לְקָחָהּ יִתְרוֹ לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו אע"פ שֶׁשִּׁלְּחָהּ מִמֶּנּוּ, בַּעֲבוּר שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, כִּי מֵעַתָּה רָאוּי לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ בְּכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ: