רמב"ן על שמות יז:יא

וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כַּאֲשֶׁר הִנִּיחַ יָדוֹ בְּאֹנֶס מִפְּנֵי כֹּבֶד יָדָיו רָאָה שֶׁגָּבַר עֲמָלֵק, וְצִוָּה לְאַהֲרֹן וְחוּר שֶׁיִּתְמְכוּ בָּהֶם וְלֹא יַנִּיחֵם עוֹד. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ספר הבהיר אות קלח), וְכִי מֹשֶׁה הָיָה עוֹשֶׂה שֶׁיִּגְבַּר עֲמָלֵק עָלָיו, אֶלָּא אָסוּר לְאָדָם לִשְׁהוֹת שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת כַּפָּיו פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיִם: