רמב"ן על שמות טז:א

וַיִּסְעוּ מֵאֵלִים וַיָּבֹאוּ וְגוֹ' אֶל מִדְבַּר סִין אָחַז הַכָּתוּב דֶּרֶךְ קְצָרָה, כִּי בְּנָסְעָם מֵאֵילִים חָנוּ עַל יַם סוּף, "וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין" (במדבר לג י יא), כִּי הַמִּדְבָּר הַזֶּה גָּדוֹל, מַגִּיעַ מֵאֵלִים וְעַד סִינַי, וְכַאֲשֶׁר נָסְעוּ מֵאֵלִים חָנוּ עַל יַם סוּף בַּמִּדְבָּר הַהוּא, וְנָסְעוּ מִשְּׂפַת הַיָּם וְנִכְנְסוּ בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר וְעָשׂוּ בּוֹ מַסְּעוֹת דָּפְקָה וְאָלוּשׁ (שם יב יג), וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ אֲשֶׁר הוּא בְּמִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים (שם יד). וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר כה ה) הָיָה דְּבַר הַמָּן בְּאָלוּשׁ, כִּי בִּרְאוֹתָם שֶׁהָיוּ חוֹנִים וְנוֹסְעִים וְחוֹנִים בַּמִּדְבָּר בְּדָפְקָה וְאָלוּשׁ וְלֹא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ פָּחֲדוּ וְנִתְרַעֲמוּ, וְזֶה טַעַם וַיִּלֹּנוּ בַּמִּדְבָּר, כִּי לֹא הָיְתָה תְּלוּנָה בְּיוֹם בּוֹאָם שָׁם רַק בִּהְיוֹתָם בַּמִּדְבָּר:

וְטַעַם אֲשֶׁר בֵּין אֵלִים וּבֵין סִינָי לְהַפְרִישׁ בֵּין מִדְבַּר סִין זֶה לְמִדְבַּר צִן הָאַחֵר (במדבר כ א) הַכָּתוּב בְּצָדִ"י, שֶׁבָּאוּ שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וּלְכָךְ הִזְכִּיר שָׁם וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ (שם לג לו), לְהַפְרִישׁוֹ מִזֶּה: