רמב"ן על שמות יד:ד

וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם בַּעֲבוּר שֶׁפָּחַד פַּרְעֹה מֵהֶם בְּמַכַּת הַבְּכוֹרוֹת וּבִקֵּשׁ מֵהֶם "וּבֵרַכְתֶּם גַּם אוֹתִי" (שמות י"ב:ל"ב), לֹא הָיָה בְּלִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם אֲפִלּוּ אִם יִבְרְחוּ, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי הוּא יְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. וּלְמַטָּה (שמות י"ד:י"ז) אָמַר פַּעַם אַחֶרֶת "הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם", כִּי בִּרְאוֹתָם שֶׁנִּקְרַע הַיָּם לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם הוֹלְכִים בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹכוֹ, אֵיךְ יִמְלָאֵם לִבָּם לָבֹא אַחֲרֵיהֶם לְהָרַע לָהֶם, וְאֵין בְּכָל הַמּוֹפְתִים כַּפֶּלֶא הַזֶּה, וְזֶה בֶּאֱמֶת שִׁגָּעוֹן לָהֶם, אֲבָל סִכֵּל עֲצָתָם וְחִזֵּק אֶת לִבָּם לִכָּנֵס בַּיָּם: