רמב"ם על משנה זבחים ד:ב

כל הנתנין על מזבח הפנימי שאם חסר אחת כו': אמר רחמנא בפר החטאת הקרב ביום הכפורים ולפני הכפרת יזה ז' פעמים ואמר בשעיר החטאת שחבירו שעיר המשתלח ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר ר"ל שיזה שבע פעמים ומורה שהזיות שבפנים מעכבות זו את זו לפי שהכתוב מבאר מספרם ולפי שכולן צריכות להן אין הקרבן פגול עד שיפסיד את המחשבה ר"ל מחשבת הזמן בכולן כפי העיקר שבארנו בפרק השני [הלכה ג] כהרצאת כשר כך הרצאת פסול ולכך צריכין שתהא המחשבה פוסלת ההזיות ההכרחיות כלן אם היה ההפסד בהזאה ומזה יהיה פגול וכבר אמרנו שמתנות שבפנים כלן ההכרחיות בכפרה ולפיכך אם הפסיד המחשבה בקצת המתנות והוא מה שאמר אחת שלא כתקנן בין שאיחר אותה או הקדימה הקרבן ההוא פסול והאוכל ממנו אינו חייב כרת: