רמב"ם על משנה זבחים ב:ד

כיצד קרב המתיר במצותו שחט בשתיקה קבל והלך וזרק כו': כבר ידעת שהמחשבה אינה אלא באחת מאלה ארבעה ענינים או בכולן ר"ל שחיטה וקבלה והלוך וזריקה שאם חשב בכולן חוץ לזמנו או במקצתן חוץ לזמנו ובמקצתם היה פנוי מן המחשבה ועבד סתם כמו שאמר בשתיקה כ"ש אם היתה מחשבתו במקצת ההוא כמצוה ר"ל מחשבת כשרה זה הזבח מובדל בפסול חוץ לזמנו בלבד ולפיכך הוא פגול כמו שביארנו למעלה וכבר נאמר בפרק ראשון שפסח וחטאת בלבד נפסלין אם חשב בהן שלא לשמן והענין כולו מבואר מתוך מה שהקדמנו: