רמב"ם על משנה יבמות ג:ט

שלשה אחין נשואין שלש נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת כו': טעם זה אינו ממה שנאמר יבמה יבא עליה עד שיהא איסור דאורייתא אבל הוא מדרבנן גזרה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות ואילו ייבם לשתיהן או חלץ לאחת מהן וייבם השניה יאמרו שזה ג"כ מותר בשתי יבמות הבאות מבית אחד. ואין הלכה כר"ש:

שני אחין נשואין שתי אחיות ומת אחד מהן כו': דין זאת המשנה נקדם אצל בעלי המשנה קודם הלכה השביעית מזה הפרק ואיחרה בחבור אע"פ שלא היה צריך אליה אחר כן: