רמב"ם על משנה יבמות יא:ה

כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה כו': אלו הדינים כולם בנוים על שלשה עקרים. אחד מהם ספקא דאיסורא לחומרא. והשני המוציא מחברו עליו הראיה. והשלישי הוא שלא נחייב לשום אדם בעונש מן העונשים מספק ואמרו חולקין חלק אחד ר"ל חולקין בחלק האחד שלקחו מן הגורן לפי שהם נותנים להם עכ"פ חלק אחד. וחומרי ישראל וחומרי כהנים בקרבנות לפי שמנחת כהן נאמר בה לא תאכל באש תשרף ומנחת ישראל נשרף ממנה הקומץ והשאר נאכל וכשהביא אחד מהם מנחה נקמצת כמנחת ישראל וקמצה קרב בפני עצמו ושיריה נשרפים: