רמב"ם על משנה תרומות ה:ט

בארו בגמרא כי אפילו פחתו החולין ולא פחתה התרומה אלא שיהיה הקמח הנקי מן התרומה כשהסירו המורסן חלק ממאה וא' מכל קמח החולין ומורסנו תעלה בא' ומאה כי העיקר אצלנו שטנופת של תרומה אין מצטרפות עם התרומה לאסור החולין אבל טנופת של חולין מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה. ואמרם ואחר כך נפלה חולין רצה בה שנפל מן החולין מה שהשלים למאה סאה של חולין או הוסיף עליהם והעיקר אצלנו אין מבטלין איסור לכתחלה ולפיכך אמרנו כי מי שהרבה החולין על התרומה במזיד זה האיסור קנס לפי שבטל איסור ובכל מקום שאומר בכאן אסור ענינו מדומע וכבר נתבארו בזה הפרק דיני המדומע ובכל מקום שאמרו מותר ענינו שתעלה התרומה ויהיה השאר מן החולין אחר שיוציאו התרומה מותר כמו שבארנו: