רמב"ם על משנה תרומות ד:יא

מגורה הוא המקום שאוצרין בו וקפאה הוא הדבר הנקפא מגזרת קפאו תהומות (שמות ט״ו:ח׳) ומנהג הדברים שמקפין אותן האויר כי העליון הוא קופא תחלה ולפיכך קראו הדבר העולה והצף קופא ונשתמשו בזו המלה ואמרו במי שרוצה להסיר מה שיעלה למעלה על דבר מעובה או מקובץ יקפאנה אמר ר"א כי כשנפלה סאה תרומה על פי המגורה ונתקבצה שם ונתעבה כגון שנפלה סאה חטים של תרומה על פני אוצר גדול מחטים שנשער פי המגורה כולה אם יש באותו עליון כדי שאם יקבץ בשטח העליון בלבד מאה סאה אז תעלה ואם לאו יהיה הכל מדומע וזה הפך מה שאמר במה שקדם שאמר התחתונות מעלות את העליונות וכן אמרו בגמרא מוחלפת שיטתיה דר' אליעזר:

ואמר ר' יהושע לא תעלה. ר"ל כי אין הדין בה שתעלה במאה ואחד מן הקופה אבל דין סאה של תרומה שנפלה על פי מגורה שיקפיאנה רוצה באמרו ר' יהושע יקפיאנה שיעלה אותה בעצמו ויגרור מעל פי המגורה מה שתחתיה בלבד ר"ל מה שתחת הסאה של תרומה שנפלה וכן בארו בתוספתא כי ענין מאמר ר' יהושע יקפיאנה רואים אותה כאלו היא חטים ע"ג שעורים והקשה ואמר אם הדבר כן ונראה אותה כאלו היא חטים ע"ג שעורים ונוציא מה שנפל בלבד באיזה דבר נאמר תעלה באחד ומאה השיב ואמר כי זה הוא כשלא ידע אם נתערבה או לא נתערבה או לא ידע ג"כ באיזה מקום קפאה והלכה כר' יהושע ויהיה שיעור דבריו כן ר' יהושע אומר לא תעלה אלא סאה תרומה שנפלה על פי מגורה יקפיאנה: