רמב"ם על משנה תמורה ד:ד

המפריש חטאתו והרי היא בעלת מום מוכרה כו': רבי אלעזר ב"ר שמעון אומר אין הפרש בין שתהא הבהמה הזאת תחת ידו או תחת יד אחר כל זמן שתמצא אחר שנתכפרו הבעלים תמות וחכמים אומרים אינו כן אבל כל זמן שהיא מצויה תחת יד בעלה דנין בה דין זה אבל אם מכרה הרי היא כאילו אינה מצויה והלכה כחכמים. וכבר זכרנו בסדרים שלפני זה שזו שדינה תמות מביאין אותה בבית ונועלים דלת בפניה עד שתמות ברעב וראוי שתדע בכאן שהמפריש שני צבורי מעות לאחריות מתכפר באחד מהם והשני יביא בו עולת נדבה וכן המפריש שתי חטאות באחריות מתכפר באיזו שירצה והשניה תרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה עולת נדבה והמקדיש חטאת מעוברת הרי היא וולדה כמפריש שתי חטאות לאחריות: