עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryרמב"ם על משנה פסחים

רמב"ם על משנה פסחים ט:ד

Rambam on Mishnayos Pesachim 9:4 (Rambam on Mishnah Pesachim 9:4) · רמב"ם על משנה פסחים · free full Hebrew text

Open in the reader →

הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין כו': כבר ידעת כי כשהן רוב הקהל טמאים לנפש אדם בלבד לזה אנו אומרים שבא הפסח בטומאה שאין אוכלים אותו אלא טמא מת בלבד שהותרה להם טומאה כמו שבארנו אבל אם אכלו ממנו שאר הטמאים אינן חייבין כרת כי כן קבלנו נאכל לטהורים חייבין עליו משום טומאה שאין נאכל לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה ור"א אומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בזמן שטמא מת משתלח זבין ומצורעין משתלחין ולפיכך אם נכנסו זבין ומצורעין למקדש בפסח שבא בטומאה פטורין. ואין הלכה כר"א:

רוצה באמרו נוהג כל שבעה , איסור אכילת החמץ. אבל פסח מצרים לא נאסר בו אכילת החמץ אלא יום אחד בלבד לאומרו ולא יאכל חמץ היום אתם יוצאים כאלו אמר לא יאכל חמץ היום אתם יוצאים. ואמרו בכאן לילה אחת כלומר כי ליל אותו יום גם כן היתה אסור בחמץ.