רמב"ם על משנה פאה ב:ז

קרסמוה. כמו כרסמוה והוא מענין כריתה ואולי הם שתי לשונות בלשון הקודש ויאמרו קרסם וכרסם בענין כריתה ואמר הכתוב בחיוב הפאה ובקצרכם שנהיה אנחנו הקוצרים:

ומה שאמר קצרוה נכרים כשיקצרוה לנפשותם או לעשות היזק אבל אם ישכור אותם או קצרו לבעל השדה הוא חייב פאה: