רמב"ם על משנה פרה ג:ב

הלול. בעל חלל ירצה שיהיה בנוי בנקוב וכבר בארנו קבר התהום ותנאו בסוף נזירות (דף סג.) וידוע ממה שקדם באהלות (פט"ו שאילו יהיו על המת אלף אמות עפר הנה הוא יטמא אלא אם יהיה עליו אהל יהיה מקיף עליו האהל יהיה טהור כפי מה שביארנו באהלות. ואמנם יבחרו השוורים להיותם עבי הבטן וכאשר יורכב עליהם הנער לא יתלו רגליו על הארץ כדי שלא יאהיל על קבר התהו' ברגליו ויטמא כמו שהתבאר באהלות (פי"ח) ועם זה הם ישימו הלוחות על גביהם עד שישוב אהל והנער יושב מלמעלה ולזה ג"כ יבחרו כוסות של אבן לפי שהם לא יקבלו טומאה ואפילו נגע בהן המת כמו שהתבאר בכלים: ושלוח. שם נהר נגר ולזה הותר אליהם הירידה שם לפי שאינו מקום שקט שנתלה שיש שם קבר התהום ור' יוסי יחוש ואמר שהוא ממלא והוא על גבי השוורים ואינה הלכה: