רמב"ם על משנה נגעים ו:ג

כאשר רבתה הבהרת הנה הוא טמאה מדרך הפסיון וכאשר נתמעטה המחיה סבר ר"מ שזה ג"כ פסיון לפי שבהרת כבר נמשכה בבשר חי אשר היה בתוכה וחכמים אומרים שהפסיון אמנם יהיה חוץ לנגע לפי שאם יפשה לתוך המחיה שבתוכה [טהורה] וראיית זה אמר נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נתק אינו פושה לתוכו כמו שיתבאר אף הנגע אינו פושה לתוכו:

ואמר רבתה המחיה טמאה הוא שתהיה כעדשה לבד אמנם אם נוספת על זה הנה היא טהור' כמו שקדם בהלכה אשר לפני זה והלכה כחכמים: