רמב"ם על משנה נדרים ט:ו

פותחין בימים טובים ובשבתות בראשונה היו כו': כגון שנשבע שלא נשתה יין או שלא יאכל בשר כך וכך ימים לכך אומר אילו ידעת בשעת השבועה שהשבת או יום טוב שנכלל באלו הימים אתה מחויב בו באכילת בשר ושתיית יין לפי שנאמר (ישעיהו נ״ח:י״ג) וקראת לשבת עונג כלום היית נשבע והוא אומר לא. מתירין לו שבועתו. ואמרו לזה קרבן ולזה קרבן אמנם זה מאמר רבי שמעון שאינו סובר החלוקים עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד כמו שיתבאר בשבועות עיקר דעתי ואינה הלכה אבל כשאומר שאיני נהנה לזה ולזה צריכין פתח לכל אחד ואחד אחר (שלא) שהזכיר וא"ו הנוספת והלכה כרבי עקיבא: