רמב"ם על משנה מועד קטן ב

מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס כו': רצה לומר שהטעוהו שלא עמדו האומנים בתנאם עמו.

ואמר לאחר המועד ולא אמר אחר האבל ללמדך שהדברים שאסור לאדם לעשות בידיו בימי אבלו כמו הפיכת זיתיו שהוא מותר לעשותן בחולו של מועד.

ו קורה ראשונה שיטחנו הזיתים הטחינה הראשונה בלבד.

ו זולף הוא שיגרוף אותם מן הבור.

ו גומר הוא שיסחוט הזיתים כדי שיצא מהם כל השמן.

ו גף הוא שיסתום פי החבית והלכה כרבי יוסי:

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו כו': לימודים פי' שיכסה אותם בנסרים והלכה כרבי יוסי:

מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה כו': פי' יאבדו שב"ד מאבדין לו כל אותו הממון ועושין אותו הפקר:

אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד כו': אין מפנין מבית לבית אבל מפנה כו': מבית לבית פי' מבית זה לבית אחר

ואמר מפנה הוא לחצרו רצה לומר שמפנה אותן לבית אחר שבאותו חצר וכשהכלים הם לצורך המועד כגון כרים וכסתות ומצעות וכלי אכילה ושתיה מביאין אותן מבית האומן:

מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר כו': מעבין פי' שנותנין אותם זו על גב זו והוא קרוב ללשון ערבי וכן אמרו בפירות העושה אותן כמין כרי. ודשושות מוכרי החטים גריסים.

ו גרוסות מוכרי פולין גריסין. וכבר ידעת כי הפולין הטחונים נקראין גריסין

ורבי יוסי אומר הן החמירו על עצמן שאינן מוכרין לעולם ואפי' בצנעא ואין טוחנין ואין הלכה כר' יהודה ואין הלכה כרבי יוסי: