רמב"ם על משנה מנחות ט:ו

כל קרבנות הצבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן כו': כבר זכרנו פירוש ההלכה הזאת בהקדמה שעשינו למסכת הזאת וכן אמרו בגמ' סוטה שהסבה בהיות החטאת והאשם אינן חייבין נסכים כדי שלא יהא קרבנו מהודר והוא הסבה בהיות מנחת חוטא בא בלא שמן ולא לבונה ואמרו אבל חטאת מצורע ואשמו טעונים נסכים לפי שאינן באין על חטא אבל חטאת נזיר אינה חייבת נסכין לפי שהם אמרו נזיר חוטא הוא כמו שבארנו בפי' אבות וזו היא ראית הטעם שאמר ר"ש והעיקר שאמרנו עליו הוא מה שזכרנו ביאור שכל הבא נדר ונדבה טעון נסכים: