רמב"ם על משנה מנחות ו:ו

העומר היה בא עשרון משלש סאין שתי הלחם כו': כבר ביארנו בתחלת המסכת הזאת שהעשרון העומר הוא עשירית האיפה וביארנו שיעורו ושיעור הלוג ושיעור האיפה ג' סאין וסאה כ"ד לוגין והוא אומר שיקח שלשה סאים שעורין ויטחון אותן וילא יפסוק מלנפות אותו הקמח פעמים רבות עד שישאר ממנו עשרון וסבת זה לפי שהם שעורים חדשים ומקרוב נקצרו שבלילה שקצרו אותן טוחנים אותן כמו שבארנו במסכת הזאת לפיכך יש בו מעט סלת וקמח לא יהיה עשרון מובחר בפחות מהשיעור הזה והראיה על שהוא כן שנא' קצירכם ודע שהשעורים מתבשלים קודם החטה אבל שתי הלחם לפי שהוא מן החטה יש בו סלת יותר אלא שהוא ג"כ חטה חדשה מן החטה המתבשלת בראשונה כמו שביאר הכתוב ואמר וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים לפיכך מוציא שתי עשרונות משלש סאין אבל לחם הפנים שהוא מחטה שנקצרה זה ימים והיא יבשה כל צרכה ויש בה סלת הרבה בלי ספק ומוציאין ממנה עשרון מסאה ודבר תורה בלחם הפנים י"ב חלות וגו':