רמב"ם על משנה מעילה ו:ב

שלח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו שליחותו כו': אלו אע"פ שאין להם שליחות בכל הדברים לענין מעילה הואיל ונעשה שליחותו מועל יהיה השליח מי שיהיה וכבר ביארנו שהמעילה אין מזיד חייב בה לפי שעונו גדול מלכפר בתשלומים וקרבן אבל חייב בה שוגג כמו שנתבאר בתורה. ומ"ש ונזכר ר"ל נזכר בעל הבית והשליח כאחד אבל כל זמן שנזכר בעל הבית ולא נזכר שליח השליח מעל ולפי שידעו שניהם יחד קודם שתגיע פרוטה ליד החנוני דרך משל נפטרו מן המעילה והחנוני שוגג לפי שלא ידע שהיה קדש וכשמשתמש באותה פרוטה אז ימעול כמו שבארנו בפרק שלפני זה ולפיכך אמר החנוני מעל לכשיוציא ולפיכך אם ידע החנוני ג"כ קודם שיוציא הפרוטה שהגיע לידו שהיתה הקדש והרי נתערבה בכלל מעותיו ורצה שיהא מותר לו להשתמש בה לכתחלה בלא עון אין לו תקנה אלא שיחלל אותה כמו שזכר: