רמב"ם על משנה כתובות יג:ד

הטוען את חברו כדי שמן והודה בקנקנים אדמון אומר הואיל כו': מעיקר תורתנו מי שטוענין לו מטלטלין והודה במקצת מה שטוענין לו וכפר במקצת חייב שבועת התורה על החלק שכפר וזה הוא הנקרא מודה במקצת ואם כפר הכל ואינו מודה בשום דבר או הודה במין אחר שאינו ממין הטענה כגון שיטעון ראובן על שמעון עשר מדות של חטין ושמעון אומר לו אין לך אצלי כי אם בגדים או כך וכך מדות שעורים או פולין הרי זה פטור ורוצה לומר פטור משבועת התורה וישבע שבועת היסת ואלו הם עקרים שאין בהם ספק ויתבארו כל דינם ותולדותם במקומם ולפי אלו העקרים אם טוען ראובן על שמעון ואמר לו יש לי אצלך י' חביות מלאות שמן ואמר לו שמעון אין לך אצלי אלא י' חביות בלא שמן הרי זה פטור ואפי' לאדמון לפי שהוא טוען בשמן והודה לו בקנקנים מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אבל הם חולקים אם היה לשון טענת ראובן עשרה כדי שמן יש לי אצלך אדמון אומר משמעות הטענה השמן והכלים והודאתו בכלים הודאתו במקצתו וחכמים אומרים אין משמעות זה אלא שמן בלבד והלכה כאדמון: