רמב"ם על משנה בבא מציעא י

הבית והעלייה של שנים שנפלו שניהם כו': כשנוכל להביא ראיה מענין הנפילה מה שהוא לבעל הבית ומה שהוא לבעל העליה נעשה על פי אותה ראיה ואם לא נדע חולקין. ומה שאמר נוטלן ועולות לו הוא כשיודה לו בעליו במקצת מה שטען ויאמר לו במקצת איני יודע על העיקר שביארנו לך בזו המסכת שכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם:

הבית והעלייה של שנים נפחתה העלייה ואין בעל הבית כו': משנה זו מדברת במי שהשכיר עלייה ואמר לשוכר עלייה ע"ג הבית אני משכיר לך ולפיכך יורד ודר עמו בבית אבל אם אמר לו עלייה ולא זכר בית אינו חייב לתקן ואם אמר לו עלייה סתם חייב להשכיר לו עלייה על דרך מה שקדם בשכירות הבהמות ומחלוקת ר' יוסי וחכמים במעזיבה והוא הטיט והעפר שטוחין על התקרה ר' יוסי אומר מעזיבה להשוות הגומות הוא לפיכך בעל העלייה נותן את המעזיבה וחכ"א המעזיבה נעשית לחזוק התקרה לפיכך חייב בעה"ב לבנותו ואם אינו רוצה הרי בעל העלייה בונה את הבית ויושב בתוכו עד שיתן לו את כל יציאותיו:

הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה כו': מה שאמר בכאן של שנים רצונו לומר שהיה עיקר הבית של א' והעלייה של שני אלא ששכר האחד מן השני. ואין הלכה כרבי יהודה:

וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינה אחת כו': כל מקום שאומר בו נפחת רצונו לומר שלא יוכל להשתמש בו בענין מה שהיה משתמש מתחלה מחמת אותו הפחת אלא בעמל וכל זמן שאנו נותנין הוא שלשים יום והוא זמן ב"ד:

מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל כו': המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא כו': רשב"ג סבר שנותנין לו זמן ואם הזיק בתוך הזמן ההוא פטור ואם הזיק אחר הזמן חייב ואינה הלכה אלא כל היזק שיבא ממנו ישלם לעולם:

שתי גינות זו על גב זו והירק בינתיים רבי מאיר כו': מה שאמר כל שיכול לפשוט את ידו הוא בענין שלא יסכן בעצמו ויתפשט פשוט שיהיה קרוב לנפול ממנו אלא שיתפשט שיעור מה שיוכל בלא סכנה והלכה כר"ש: ‪

סליק פירוש המשניות להרמב"ם ממסכת בבא מציעא