רמב"ם על משנה ערכין ז:ה

הלוקח שדה מאביו מת אביו ואח"כ הקדישה כו': כבר בארנו בזאת המסכתא ההפרש שיש בין שדה אחוזה ובין שדה מקנה: ומה שאמר לפי שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו לפי ששדה מקנה אין בו אלא פירות ובשנת היובל תשוב למוכר הראשון כמו שבאר הכתוב ולפי שנתבאר לישראל אינו פודה עד היובל אבל אם עבר עליו היובל כמו שהקדמנו ביאורו לא תגאל עוד: ואמר כהנים ולוים גואלים או מקדישין ואע"פ שאין זה מיוחד להן שישראל ג"כ מקדישים לעולם ואפי' בשנת היובל עצמה כמו שבארנו בתחלת הפרק ואין הלכה כרבי מאיר: