הקדמת הרמב"ם למשנה כה

הפרק הששי לגלות הסתום משמותם ולהוסיף בם פרסום עד שיהיו נקובים: ר"א סתם הנזכר במשנה הוא ר"א בן הורקנוס תלמיד רבן יוחנן בן זכאי.

ורבי יהושע סתם הוא רבי יהושע בן חנניא תלמיד רבן יוחנן בן זכאי.

ור"י סתם הנזכר במשנה הוא ר"י בר אלעאי שעליו נאמר בתלמוד מעשה בחסיד אחד והוא שמו מפורסם אצלם.

ורבי אלעזר סתם הוא רבי אלעזר בן שמוע הכהן שהיה בדורו של רבן גמליאל שרצה לקרות לפניו רבינו הקדוש ולא הניחו תלמידיו לקרות לפניו אלא מעט (יבמות פד.).

ור"ש הנזכר במשנה סתם הוא רבי שמעון בן יוחאי תלמיד רבי עקיבא שנודע ענינו עם קיסר ור' אלעזר (ור"ש הוא ובנו) [בר"ש הוא בנו] (שבת דף לג:).

ובן עזאי ובן זומא ובן ננס הם שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא ושמעון בן ננס ובן בתירא הוא רבי יהושע בן בתירא. ובן בג בג הוא רבי יוחנן ויוחנן כהן גדול הוא יוחנן בן מתתיה הידוע הנזכר בתפלות במלחמות מלכי יון.

ורצו ר"מ ור' נתן לבייש רבן גמליאל אביו של רבינו הקדוש על דבר יאריך להזכיר ענינו והרחיקם רבן גמליאל מישיבתו (הוריות פ"ג ד' יג:) וכשהיו אומרים הלכה על שם אחד מהם אם היתה בשם ר"מ יאמרו אחרים אומרים ואם היתה בשם ר' נתן יאמרו יש אומרים.

אך מה שאמר במשנה רבי משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא והוא רבי מאיר.

ומה שאמרו הדנין לפני חכמים הם חמשה אנשים ר"ש בן עזאי ור"ש בן זומא ור"ש בן ננם וחנן וחנניה איש אונו.

ורבי מאיר נקרא גם הוא ר' נהוראי והענין אחד ושמו העיקר רבי נחמיה.

אבל מה שנאמר במשנה חכמים ר"ל כי לפעמים יכנה בחכמים בשביל אחד מן האנשים שהקדמנו שמותם ופעמים ירצה לומר בשביל כל המון החכמים ופעמים יבאר בתלמוד ויאמר מאן חכמים רבי פלוני ואולם יעשה זה בהיות המקבלים רבים שקבלו מן החכם ההוא ובעבור היות אנשי הדעת ההיא רבים יקראם חכמים ואפילו שיהיה לאיש אחד.

ואולם מה שאמרו ב"ש וב"ה רצונו לזכור החבורה הנוטה לדעת שמאי והחבורה הנוטה לדעת הלל שתלמידי האדם הם אנשי ביתו.

ורבי הוא רבינו הקדוש והוא ר' יהודה הנשיא הששי להלל הזקן והוא המחבר המשנה.

וכל מקום שנאמר במשנה באמת אמרו הוא הלכה למשה מסיני.

אבל סתם משנה הוא מה שהסכימו עליו דעת רבים והשתוה עיונם בו ולא נפלה בו מחלוקת או שיקבלוהו רבים מפי רבים עד משה כפי אשר חלקנו בפתיחת דברינו.

והמקבל הקרוב שנתיחס אליו המאמר הוא ר"מ. וזהו ענין שאמרו סתם משנה רבי מאיר. אלא במקצת סתומות שאפשר שהם לר"מ לבדו ועליו מחלוקת או יהיו לאיש אחר חוץ מר"מ והתלמוד יבאר אותם.

וכשנפסק ההלכה על דעת מי היא בכל הלכה מהלכות המשנה אז תגיע לתכלית שאלתך בענין זה: