רלב"ג על התורה, בראשית לט:א

ויוסף הורד מצרימה וגומר עד סוף הפרשה:

והנה דברי זה הספור מבוארים:

ואולם התועלות המגיעים ממנו הם תשעה:

התועלת הראשון הוא בדעות. והוא להודיע שהאיש הטוב הוא מושגח מהשם יתע' עד שתגיע בעבורו הצלחה למי שהוא יושב עמו מצד חשקו ורצונו שיצליח קנין מי שהוא יושב אתו ולזה תמצא שההצלחה היתה תחלה בבית המצרי בכל אשר היה יוסף עושה ולא בשאר העניינים. וכאשר הפקידו אדניו בכל אשר יש לו הנה מפני שהיה יוסף משתדל בהצלחת קנייניו להיותו פקיד עליהם כמנהג כל משרת נאמן. הנה הגיע ההצלחה בכל קנייני המצרי בגללו ובזה הגיעה ההצלחה לשר בית הסוהר בעניין האסורים כאשר הופקד יוסף על שמירתם וזה סוד עצום מסודות ההשגחה. ובזה האופן יוסר הספק איך תועיל תפילת האדם לזולתו:

התועלת השני הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם לגמול רע למי שגמלהו טוב. ולזה אמר יוסף לאשת פוטיפרע שאין ראוי שיגמול לאדוניו זאת הרעה תחת הטובה אשר גמלתהו.

התועלת השלישי הוא במדות. והוא שראוי לאדם השלם שירחק מהדברים המביאים לידי גלוי ערוה. ולזה לא הסכים יוסף להיות עמה בלא תשמיש:

התועלת הרביעי הוא במדות. והוא שראוי לשלם להתגבר כנגד יצרו שלא יחטא לאלהים ולא יירא משום רע יהיה נכון לבא עליו על זה. הלא תראה כי יוסף עזב בגדו אצל גבירתו ליראתו שמא יתגבר עליו יצרו ולא חשש אל הרע שהיה נכון שיגיעה מזה מאשת אדוניו:

התועלת החמישי הוא בדעות. והוא להודיע שאין רושם במה שראוי שיקרה בעתיד שהורה עליו החלום במה שיפתור אותו פותר החלום לטוב או לרע כי הפתרונים הם לאלהים ולזה אמר יוסף הלא לאלהים פתרונים ספרו נא לי עם שכבר היה בזה התנצלות ליוסף אם יהיה בפתרונו דבר רע להם ואולם מה שאמרו ז"ל כל החלומות הולכים אחר הפה הם דברי יחיד ועם זה אפשר שיפורש אחר הפה ר"ל אחר הלשון כמו שפה אחת כי פי המדבר אליכם והרצון בזה שחקוייהם יהיו לפי חקוי אנשי הלשון ההוא. ולזה ראוי לפותר שידע חקויי בעלי הלשון אשר יגידו לו חלומותיהם:

התועלת הששי להודיענו שלמות יוסף בענין פתרון החלומות עד שלא נפל מכל דבריו ארצה והיא מדרגה ממדרגות הנבואה כמו שהתבאר בשני מספר מלחמו' יי':

התועלת השביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם להשתדל בכל עוז להנצל מהרע אשר הוא בו בכל הסבות אשר אפשר לו שיעזר בהם ולא יסמוך על הנס ואע"פ שהוא באופן שתדבק בו ההשגחה האלהית. הלא תראה כי יוסף עם היות השגחת השם יתע' דבקה בו בזה האופן הנפלא חלה פני שר המשקים שיזכרהו אל פרעה להוציאו מהבור:

התועלת השמיני הוא במדות. והוא שראוי לשלם שיהיה כוסה קלון האנשים ואף אם גמלוהו רע. הלא תראה כי יוסף לא רצה לגלות חרפת אשת אדוניו אל שר המשקים אבל אמר לו וגם פה לא עשיתי מאומה וכן לא רצה להודיע זה אל שר הטבחים עם מה שהיה בזה החכמה שלא תכעס אשת אדוניו עליו ותוסיף להעלילו:

התועלת התשיעי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שימנע מלגמול טוב למי שגמלהו וזהו ששר המשקים לא רצה לדבר מיוסף אל פרעה לחלות פניו שיוציאהו מהמקום שיהיה בו על לא פשע ולא חטאת וסבב השם יתעלה שהוכרח להזכירו אל פרעה באופן שיהיה בו מהקושי לשר המשקי' כי הוכרח להזכיר חטאו אשר כעס עליו פרעה בעבורו וזה היתה גמולו הראוי לו: