רלב"ג שיר השירים ז:ו

ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים:

אמר כי כמו שהכרמל הוא נאות אל גדול הצמחים והפירות ומוכן אליו תכלית ההכנה כן היא מכינה מה שיאות תכלית היאותו אל הראש אשר תכוין אליו והוא עצם הדברים אשר החקירה בהם וזה לטוב היישרתה אליו במה שתכין מהמשיגים והמקרים הנה כמו שהכרמל יהיה עליו הראש אשר יכוין ממנו בכח קרוב והם הפירות כן הראש אשר יכוין מפעולתה הוא עליה בכח קרוב. ואמרו ודלת ראשך כארגמן הוא לפי המשל ולפי הנמשל. אמנם לפי המשל הוא להורות על יפיה. ולפי הנמשל יאמר שמשיגי הראש אשר הכינה אותם לו לקחת ראיה מהם על הראש הם בתכלית היופי והתקון. ואמרו מלך אסור ברהטים שלפי אלו המשיגים אשר הכינם כמעט שהמלך והוא השכל ההיולאני אסור ברהטים לשתות מהם תמיד. והמשיל זה לרהטי׳ להיות אלו המשיגים אשר הכינה נמשלים במשלו זה לברכות מים. ואפשר שיהיה הרצון בזה השכל ההיולאני והוא אסור ברהטים לשתות מהם תמיד בחקירותיו כי לא יוכל לעשות דבר מזולת מה שתכין אליו. או יאמר על דרך משל שהשכל הפועל הוא במה שהוא משפיע לו לשכל ההיולאני אסור ברהטים ההם לא יוכל להשפיע לו דבר אם לא קדמה לה לשכל ההיולאני בו השגה מהחוש ר״ל במה שישפיע אליו מהצורות הדמיוניות. והנה קרא השכל הפועל מלך כי הוא מושל בו: