רלב"ג שיר השירים ב:יא

כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו:

הרצון בזה שכבר עבר הזמן שלא יתכן עמו שלמות והוא הזמן אשר היו בו הכחות הנפשיות נוטים אל התאוות הגשמיות. והמשיל אותו לסתו ולגשם מצד כי בעת ההוא ימנעו רוב הצמחים מנתינת פרים. והנה הסתו והגשם הם שמות נרדפים והיה זה כן לפי שהסתו הוא עת הגשם בטבע כמו שהתבאר בספר האותות: