רלב"ג על איוב מא

אל מראיו יוטל. כשיראה הארם ענייני זה הרג יוטל ויושלך לרוב הפחד:

לא אכזר כי יעורנו. לא ימצא אכזר וחזק שיוכל לעורר אותו ולהניעו ממקומו:

ואשלם. ואשלים לעשות מה שנשאר שלא עשהו הקודם לי:

בדיו. כחתיו וגבורותיו או יהיה הרצון בזה איבריו כי האיברים בבעלי חיים הם כמו הבדים באילן:

וחין ערכו. כמו וחן ערכו והרצון בו ויופי סידורו אשר באיבריו ויצירתו:

רסנו. הוא הרסן שמשימין בפי הבהמה להנהיג אותה באשר ירצו:

גאוה אפיקי מגינים. המשיל הקשקשים למגינים לגדלם ואמר אפיקי להורות על חזקם והרצון באפיקי חזקים ואמר גאוה להורות על גבהם ועבים:

סגור חותם צר. אמר שהקשקשים מדובקים וסגורים וחותמים בשר זה הדג חותם צר בדרך שלא יבא רוח ביניהם:

עטישותיו. הוא מענין עטוש:

כעפעפי שחר. הוא המקום מהאופק שיזרח ממנו השמש שהוא מאיר טרם זרוח השמש כמו שעה וחומש שעה:

לפידים. לפידי אש:

כידודי אש. ניצוצי אש:

יתמלטו. יצאו ויולדו ממנו מגזרת והמליטה זכר:

כדוד נפוח. כסיר רותח:

ואגמון. הוא דוד גדולה:

נפשו. נשימתו:

תלהט. תבעיר ותלהיב מגזרת ולהט אותם:

תדוץ. מענין שמחה:

דאבה. כמו דאגה:

מפלי בשרו. הם חלקי הבשר הנופלים ונפרדים קצתם מקצת בשאר הדגים ואמר עליהם שהם דבקים בו:

יצוק. מגזר' והיית מוצק ועניינו חזק:

כפלח תחתית. הוא האבן השפל משני אבני הריחיים או יהיה פלח תחתית החלק מהאבן שהוא אצל המרכז כי הוא ראוי שיהיה יותר חזק שבאבנים:

משתו. מרוממותו ותקפו:

יגורו אלים. ייראו חזקים:

משברים יתחטאו. ממשברי לב שישיגום בסבת הפחד יתנקו דרך נקביהם לעשות צואתם ומימי רגליהם:

משיגהו. המשיג אותו:

בלי תקום. בלי תעמוד ותתקיים כי לחזקו תשבר החרב כשיחשבו להכות בו:

חנית מסע ושריה. הם כלי זיין ואמר שאם יכוהו באי זה שיהיה מהם לא יתקיים החרב ולא יזיקהו:

נחושה. הוא הברזל החזק אצי"ר בלע"ז:

בן קשת. הוא החץ:

קלע. הוא כלי כמו חגורה שמשליכין בו אבנים פרונד"א בלע"ז:

תותח. אמרו בו שהוא כלי בעל יתידות מחודדות שצדין בו הדגים ועל שהכלי אחד מצד אחד ורבים מצד אחר אמר נחשבו והנכון שתותח הוא הכלי הגדול שמשליכין בו האבנים הגדולות להפיל החומות והבניינים החזקים ויהיה הענין בזה שכקש נחשבו לו אבני תותח:

לרעש כידון. הוא קול תנועת הרומח כשמנענעין אותו להכות בו:

חדודי חרש. סלעים חריפים דומים לחרשים חריפים ליבשם והנה ישכב עליהם ולא ירגיש בהם:

ירפד. יציע וישכב עליו:

חרוץ. הוא דבר חד כורת:

מצולה. מן ירדו במצולות:

כמרקחה. כסיר שיעשו בו המרקחת שהוא רותח:

יחשוב תהום לשיבה. הנה הרואה יחשוב תהום לאיש