רד"ק על זכריה ט:ה

תרא. מלרע הטעם ברי"ש אמר כשתראה אשקלון שנכנעה צור תכנע גם היא ויתכן לפרש כי צור וצידון טעמו למטה עם הפסוק הבא אחריו:

ותבן צור. אמר חמת תגבל בה אבל צור וצידון תחשב לעמוד כנגד ישראל לפי שחכמה מאד בעיניה כמו שכתוב בספר יחזקאל וצידון היתה סמוכה לה ונמשכת אחריה לפיכך סמוכה אל צור ותבן תחשב להמלט בבנין שתבנה ובכסף וזהב שתאסף וכל זה לא יועיל לה כי הנה השם יורישנה:

מצור. מגדל חזק וכן ויבן ערי מצורות וכן תרגם יונתן ובנא צור תוקפא לה וחרוץ כמו וזהב וכן בירקרק חרוץ וכן תרגם יונתן ודהבא:

הנה ה' יורישנה. ענין גרוש ושלוח כמו מוריש אותם מפניך והדומים לו וכן תרגם יונתן מתרך לה:

והכה בים חילה. כל העושר והממון שבה שהיתה בוטחת בו יבא הים וישטף אותו:

והיא באש תאכל. והיא רוצה לומר העיר ובניניה ומגדליה הבצורות שהיתה בוטחת בהן תצא אש מתוכה שתשרוף אותם:

תרא. וכשתראה אשקלון כי צור נחרבה ביד האל תירא ותכנע לפני ישראל וכן עזה וכן עקרון:

כי הוביש מבטה. והיא צור שהיו מביטים אליה וחושבים להנצל עמה בעבור חזקה מבטה המ"ם בסגול והוביש ענין בושת ופירוש עם צור שהיו מביטים אליו יבושו כשיורישנו האל יתברך וי"ת פי' הוביש על עקרון ופי' הוביש עקרון ממבטה ותרגם ארי בהיתת מבית רוחצניה:

ואבד מלך מעזה. מלכה שהיה בה באותו הזמן יאבד הוא והמלכות שלו כי לישראל תהיה:

לא תשב. באנשים, שיהיו שם באותו הזמן כי ישראל יהיו מיישבין אותה: