רד"ק על זכריה ה:ט

ואשא עיני, והנה שתים נשים. לענין שפי' באשה אחת שהיא עשרת השבטים נפרש בשתי נשים שהם יהודה ובנימין שגלו לבבל אף על פי שכבר עלו מהגולה כשהיתה מראה זו הראה לו מראה על אותם שנשארו בבבל שנתעצלו לעלות לירושלם אף אחר שהחלו לבנות הבית ואמר שראה שתי נשים אלו יוצאות בגלות:

ורוח בכנפיהם. כלומר שגלו קל מהרה לבבל:

ולהנה כנפים ככנפי החסידה. כלומר כנפים ארוכות ורחבות כמו החסידה:

ותשנה את האיפה. היו נושאות אותה על כנפיהם להראותם כי גלותם ביושר ובמדה שמדד להם האל תחת מעשיהם הרעים ומה שאמר בין הארץ ובין השמים הדבר ידוע כי המעופף הוא מעופף בין הארץ והשמים ברקיע השמים להראות כי אלה אינם כאשה הראשונה שאותה השליך ככר עופרת אל פיה להשקיעה בארץ במקום גלותה אלא אלה לא אמר להשקיעם בארץ אלא תלויות באויר עד זמן ששבו לארצם לשבעים שנה ומה שראה יהודה ובנימן כמראה שתים נשים ועשרת השבטים אשה אחת לפי ששבט יהודה היה מיוחד לבדו מפני המלוכה וצרף עמו שבט בנימן משאר השבטים לפי שהיה חלקם כאחד ושניהם גלו כאחד לפיכך אמר שתי נשים והחכם הגדול הרב רבי משה בר מיימון ז"ל פי' שתי נשים מלאכים ראה אותם כדמות נשים כמו שראה אותם כדמות סוסים גם כן מפני שתשש כח הנבואה בזמנו: