רד"ק על זכריה יב:ו

ביום ההוא אשים את אלופי יהודה. גדולי יהודה שיהיו בחוץ אשימם ככיור אש בעצים כי באש שאשלח בגוים תמהון ושגעון יתבוננו כי מאת ה' הוא ויכו הם ובני יהודה שעמהם בגוים על ימין ועל שמאל ופי' כיור אש גחלת אש מלשון תנור וכירים וכמו שהעצים והעמיר נכונים לבער עם אש כן העכו"ם יהיו נכונים לאבדון ולכליון בתמהון ובשגעון שישלח בהם האל יתברך ואלופי יהודה יהיו בהם כמו האש לכלותם:

וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם. כי העכו"ם חשבו להשמידה מהיות עיר והיא תשב עוד במקומה במקום שהיא נקראת ירושלם היום: