רד"ק על זכריה יב:ג

והיה, אבן מעמסה. המשילה תחלה לסף רעל והוסיף להמשילה לאבן מעמסה ר"ל כל היגיעים להלחם על ירושלם ילקו בה כמו האבן הגדולה שהיא לעומסיה למעמס גדול ולמשא כבד ובעוד שמרימים אותה מן הארץ להרימה על כתפם יעשו בה שריטות בידיהם ומנסים בה כחם אנשים רבים ובהסיעם אותה ישרט בידיהם כן יאספו על ירושלם כל גויי הארץ וכלם יהיו נאספים בה מעמסה מן ויעמוס איש על חמורו ועמסים על החמורים ענין משא וכת"י אבן תקלא לכל עממיא כל אנסהא אתבזזא יתבזזון וגו':