רד"ק על זכריה יב:י

ושפכתי, רוח חן ותחנונים. כלומר שימצאו חן בעיני ואושיעם מן הגוים הבאים עליהם וכפל הענין במילות שונות לחזק הענין ויונתן תירגם רוח חסדא ורחמין ופי' אדוני אבי ז"ל רוח שיהיה חן בעיני כל אדם ושיהיו תחנוניכם מקובלים לפני והנה אמר שיגן עליהם הנה זכר המדרגות העליונות המנשאות אותם אח"כ אמר שאם יזדמן שידקרו אחד מהם במלחמה ואפילו הדיוט שבהם תימה גדולה יהיה להם היאך יהיה דבר זה ויחשבו אותו שהוא תחלת ירידה והכנעה נגד אויביהם כמו שעשה יהושע כאשר הכו אנשי העי מישראל שלשים וששה איש אמר אהה ה' ואמר מה אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני אויביו כן יהיה ענינם עתה אם יראו שיהרג מהם אפי' אחד יתמהו והביטו אלי את אשר דקרו בעבור שדקרו וספדו עליו כאדם שאין לו אלא בן אחד וימות או כאדם שימות בכורו ורז"ל פי' על משיח בן יוסף שיהרג במלחמה ותמה אני לפי פירושם איך סתמו ולא זכרו כלל:

והמר. ענין מרירות לב: