רד"ק על תהילים צ:ב

בטרם. זכר הארץ ולא זכר השמים לפי שרוצה לדבר על בן אדם שיעמוד מעט בעולם לפיכך דבר על הארץ שלא יעמדו אישים אף על פי שיעמדו מינים אבל השמים גם אישיים עומדים: וזכר ההרים. שהם עומדים יותר משאר חלקי הארץ:

ילדו. כי היסודות הולידום במצות האל יתברך:

ותחולל ארץ ותבל. פירושו ובטרם שחוללת ארץ ותבל. וארץ היא המיושבת ושאינה מיושבת וכשזוכר אותה עם תבל היא שאינה מיושבת גם רמז בזה כי בלידת ההרים נהייתה הארץ:

ומעולם. פירושו מטרם שהיה העולם: ופירוש אל. יכול: