רד"ק על תהילים קמז:יז

כפיתים. הקרח כמו הכפור אלא שהוא חזק ממנו ומוליד קור רב לפיכך זכר עם הקרח קרתו: ופי' כפיתים. כמו הדבר הנבצע לבצעים כי כן הוא יורד לבצעים וחתיכות אסופות מן הקרח:

לפני קרתו. אמר קרתו וקרתו בכנוי ומיחסו אל האל ית' כי הכל הוא דברו ומצותיו אין דבר במקרה וכמו שהמטר הוא מוריד ברחמיו לצורך ברואיו ופעמים לעונש העונות והוא מטר השוטף כן צורך השלג והכפור הוא צורך הזרעים והאילנות, אבל בהיותו חזק הרבה והוא הקרח הוא למשפט שהוא ממית ומייבש הזרעים ופרחי האילנות, וכן הברד ואע"פ שלא נזכר, וצריך להזכיר בהודאת האל אלה הדברים שהם תמידים לבני העולם והם גבורות ונפלאות האל, לפיכך כשאמר ענו לה', זמרו לאלהינו, אמר שיזכרו בשיר ובזמר גבורותיו אלה התמידים ואמר מי יוכל לעמוד בפני קרם החזקה או פי' כי מפני הקרה נמנעים בני אדם לצאת מבתיהם ולעשות מלאכתם: