רד"ק על עובדיה א:יא

ביום עמדך מנגד. מ"ם עמדך מעמדת בגעי"א, ולפירושנו יהיה פי' הפסוק כן אע"פ שטיטוס ומחנהו שהחריבו הבית היו אדומים רובם היו בני אדום ועדיין גרים בארצם בארץ אדום אבל לא היתה המלכות להם כי לרומי היתה והרומיים היו על כולם אלא שמלכי רומי היו אדומים וכשצר טיטוס על ירושלם היו בני אדום שמחים לאידם ומריעים להם בארצם כאשר יוכלו להסגיר הפלטים מהם לבני רומי והיו עומדים מנגד ושמחים על חרבנם והיה ראוי להם לעזרם כי אחיהם היו והאל ית' מנע את ישראל בעברם במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה:

ביום שבות זרים חילו. שבות מקור מן הקל מן שבה, פי' ביום ששבו זרים נכסיו וקנינו:

ידו גורל. אפשר ששרשו ידד בשקל רבו מארבה או שרשו ידה מן לידות את קרנות הגוים ומשפטו יידו בשני יודי"ן והאית"ן מן הדגוש וכשהפילו יו"ד השרש מפני כובד קריאת שני יודי"ן הטילו תנועת יו"ד השרש שהוא פת"ח ביו"ד האית"ן להורות עליה, אמר כי השליכו גורל על שבי ירושלם בחלקם אותו שרי חיל האויבים:

גם אתה כאחד מהם. האדומיים שבאו עם הרומיים: