רד"ק על מיכה ד:י

חולי וגוחי. חולי מענין חיל כיולדה וגוחי ענין האנחה כי הוא מענין אתה גוחי מבטן שהוא ענין הוצאה והאנחה היא הוצאת הנשימה אמר אם יש לך לחול ולכאוב מפני עונך יש לך לחול ולגוח כי בעונותיה עתה תצאי מקריה מירושלם וציון שנקראת קרית חנה דוד או פי' מכל קריה וקריה שבארץ ישראל ועם כל זה זכרי הנחמה ואל תחשבי שאבדה תקותך:

ושכנת בשדה. כדרך השבויים שמוציאים אותם מעריהם ומניחים אותם בשדה עד שיאספו כלם ואח"כ מוליכים אותם כלם בשבי לארץ המגלים:

ובאת עד בבל. כי שם מקום הגלות לאותם שהגלה נבוכדנצר מלך בבל:

שם תנצלי. מבואר הוא: