רד"ק על מיכה א:ח

על זאת אספדה ואילילה. דבר הנביא על עצמו שיספוד ויליל על חרבן ארץ ישראל ועל גלות ישראל או הוא מדבר על לשון ישראל הגולים ובענין הזה ת"י על דא יספדון וילילון וגו':

אילכה. נכתב בו היו"ד פ"א הפעל:

שולל וערום. שולל תאר בשקל עולל ופי' שולל מבגדיו שהפשיטוהו ויהיה הענין כפול במילות שונות או יהיה פי' שלל מהדעת כאדם מטורף מרוב הצרה וכן מפרשים מוליך יועצים שולל:

אעשה מספד כתנים. כי התנים ובנות יענה ידמה קולם לקול נהי ומספד: