רד"ק על שופטים יח:ז

ויבאו לישה. והוא לשם הנזכר בספר יהושע ושני שמות היו לו:

את העם אשר בקרבה יושבת לבטח. זכר העם בלשון נקבה וכן חטאת עמך מדוע שובבה העם הזה:

כמשפט צדונים. כי הצדונים היו קרובים לארץ ישראל והיו שוקטים כי לא היו רוצים להלחם עמהם כי לא היו מארץ כנען כמו שכתוב ויהי גבול הכנעני מצדון ואמר בזבולן וירכתו על צדון שהוא כמו עד צדון אבל צדון לא היה מארץ כנען לפיכך היו שוקטים ולא היה להם פחד מישראל ותרגומו כהלכת צידונאי דשקטין ושרן לרוחצן:

ואין מכלים דבר בארץ. כלומר אין להם שכנים שיזיקום ויכלימום בשום דבר כמו לא הכלמנום וכן תרגם יונתן ולית דמנזק ולפיכך הם שוקטים ובוטחים ואינם יריאים ואינם נשמרים ולפיכך הם נוחים להכבש כי לפי שהם בוטחים אינם שומרים העיר ואין להם כלי זיין:

יורש עצר. תירגם יונתן ירותין זעירין כלומר יורשי המלוכה היו קטנים ולא היה בהם חוזק במלוכה ולפי הפשט עצר הוא מלוכה מן זה יעצר בעמי ומלת ואין מכלים עומדת במקום שנים ואין יורש עצר כי לא היה בהם מלך ולא יורש מלוכה:

ורחוקים המה מצדונים. כלומר שלא יוכלו לעזרם:

ודבר אין להם עם אדם. שאין להם ברית עם אדם לעזרם אם יצטרכו כמו שכתוב בסוף הענין ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם וכל אלה הדברים ידעו המרגלים מבני העיר שנכנסו בעיר כאנשים סוחרים או הראו עצמם שרוצים לשבת בארץ והיו שואלים ענין הארץ: