רד"ק על ירמי׳ נ:כא

על הארץ מרתים. קרא מלכות בבל מרתים עניין מרי וכן תירגם יונתן על ארעא דעמא סרבן:

עלה עליה. אמר כנגד דריוש:

ואל יושבי פקוד. קראה גם כן פקוד שבא העת לפקוד עונם ויונתן לא תירגם כן פקוד לדעתו שהוא שם מערי בבל כמו שכתוב פקוד ושוע וקוע:

חרוב והחרם אחריהם. חרוב צווי מעניין חרב כלומר חרוב בחרב וכן והחרם כמו ואת כל הנשמה החרים ופי' אחריהם לאשר ינוסו רדוף אחריהם בחרב כמו וחרב אריק אחריהם והריקותי אחריכם חרב ויונתן פירש אחריהם כמו ואחריתם בחרב אהרוג שפירש בניהם שהם שארית האדם ואחריתו וכן ת"י ועל יתבי פקוד דקטלין בחרבא ייתון לגמרא שאריתהון: